יהודה ויזן הוא ללא ספק מבין המשוררים הבולטים של דור השירה החדש ומסתמן כאחד מסמלי התקופה. דעותיו ופעילותו מעוררים פולמוס רב, אך גם מתנגדיו לא יוכלו שלא לזקוף לזכותו את העובדה כי הציב מחדש את מקומה של הביקורת הספרותית ככלי מרכזי וחשוב בשירה העברית העכשווית.
ויזן פרץ לראשונה לתודעה הציבורית כאחד ממקימיו וכעורכו של כתב העת הלוחמני 'כתם', הוציא את ספרו הראשון 'שירי יהודה' בהוצאת 'עכשיו' (2007), וכעת, מוציא את ספרו השני - הספק מרשים ביותר עבור משורר בשנות פעילותו הראשונות.
השירים במחזור זה, מציגים ניסיונות פואטיים מרתקים בכלים סמנטיים ידועים של צורה, חרוז ומשקל, בעזרתם שואף ויזן לשרטט את תפיסתו האסתטית והפילוסופית. מי שיקרא בהם, יגלה כי תפיסה קשוחה זו, נובעת למעשה מרגישות ואהבה גדולה לשירה, שלעתים מובילות את המשורר, גם במציאות, לקיצוניות מסוכנת.

"שירתו של יהודה ויזן, אחד היוצרים החשובים שהופיעו בשירה העברית בעזור הראשון של המאה החדשה, מאופיינת באסתטיקה ובסמנטיקה חדשנית, שבניגוד לכותרת האירונית - קמעה של הקובץ הנוכחי שלו איננה "קלה" כלל-ועיקר, לא מצד התוכן ולא מצד המקצב או מצד הפענוח. ביצירתו ניכרים עקבות של השתברויות רגשיות ואינטלקטואליות, חוויות של מעמד ה"אני" בנוסח קונספטואליזים ופוסט-מודרניזם - אך מבלי לוותר על ההירארכיה המודרניסטית של איכויות ומיפוי מצבים קיומיים גם בראשית המאה הזאת"

"מבוא לאסתטיקה קלה אינו רק שם לספר שירים חדש של משורר צעיר, אלא גם הצהרה ניאו מודרניסטית, המבקשת לשוב ולממש את האמונה באוטונומיה של הטקסט השירי על פי מיטב המסורת הקאנטיאנית, אבל מתוך עמדה מפוקחת, מודל 2008. השיר הוא בראש וראשונה מרחב רוחש צלילי. במקום זה, מצטרף ויזן לשירתם של הרץ ופנקס המוקדמים"

"אני מצטער אבל אינני לגמרי מבין את הספר...זו בעיקר הסיבה לכך שקשה לי לחוות עליו דעה"

לרכישה מאובטחת דרך אתר בסטרבות